מס רווחי הון על השקעות בבורסה: כמה משלמים ואיך מחשבים

פורסם 3 בSeptember 2026

מס רווחי הון על מכירת ניירות ערך בבורסה עומד, עבור יחיד תושב ישראל, על 25% מהרווח הריאלי: כלומר מהרווח אחרי נטרול עליית המדד. על רווח של 10,000 ש״ח ריאלי המס יהיה 2,500 ש״ח. ריבית מאפיקים מסוימים ממוסה אחרת, לפעמים לפי המס השולי, והברוקר בישראל בדרך כלל מנכה את המס במקור. מי שמחזיק חשבון בחו״ל נדרש לדווח בעצמו.

מה זה בעצם “רווח הון” ומתי הוא נוצר

רווח הון הוא ההפרש בין מחיר המכירה של נייר ערך למחיר הקנייה שלו. הנקודה שהרבה משקיעים מפספסים: עצם העלייה בתיק אינה אירוע מס. כל עוד לא מכרו, אין רווח הון למיסוי, גם אם התיק הוכפל. אירוע המס נוצר ברגע המכירה, ובמקרה של דיבידנד או ריבית – ברגע התשלום.

כדאי לקרוא גם: איך להשקיע בשוק ההון: מושגי יסוד ועלויות · ביטוח לאומי לעצמאים: כמה משלמים ואיך מחשבים · מס שבח מקרקעין: איך מחשבים וכמה משלמים

המשמעות המעשית היא שלתזמון המכירה יש השפעה ישירה על חבות המס השנתית. מי ששוקל למכור בסוף דצמבר כדאי שיבדוק אם יש לו הפסדים פתוחים באותה שנה שיכולים לקזז את הרווח, או להיפך. הסבר כללי על אופן פעולת המס אפשר למצוא גם בערך על מס רווחי הון בוויקיפדיה.

שיעור המס הקבוע: 25% על הרווח הריאלי

עבור יחיד תושב ישראל, שיעור המס על רווח הון מניירות ערך סחירים הוא 25%, והוא מחושב על הרווח הריאלי. ריאלי פירושו שהרווח מחושב לאחר הצמדת מחיר הקנייה למדד המחירים לצרכן. אם המדד עלה בתקופת ההחזקה, חלק מהעלייה הנומינלית אינו רווח אמיתי אלא שחיקה של הכסף, והוא אינו ממוסה.

בניירות ערך הצמודים למדד או לא צמודים יש הבדלים בבסיס החישוב, ולגבי נכסים הנקובים במטבע חוץ ההצמדה נעשית בדרך כלל לשער המטבע ולא למדד. מי שסוחר במכשירים זרים או במכשירים מורכבים כדאי שיבדוק את הטיפול הספציפי, כי כאן נוצרים הרבה פערים בין מה שהמשקיע חושב שהרוויח לבין מה שהמס רואה.

מתי שיעור המס גבוה יותר

יש מצבים שבהם שיעור המס שונה: בעל מניות מהותי (מי שמחזיק 10% או יותר מזכויות החברה) ממוסה בשיעור גבוה יותר על דיבידנד ועל רווח הון. בנוסף, בעלי הכנסות גבוהות מאוד עשויים להתחייב במס יסף נוסף על ההכנסה החייבת מעל תקרה שנתית שמתעדכנת מעת לעת. גם מי שפעילותו בשוק ההון מגיעה לממדים של עסק עשוי להיות ממוסה כהכנסה מעסק לפי המס השולי ולא כרווח הון.

דוגמת חישוב על רווח של 10,000 ש״ח

נניח רכישה של קרן סל במניות בסכום של 100,000 ש״ח, ומכירה כמה שנים אחר כך ב-110,000 ש״ח. הרווח הנומינלי הוא 10,000 ש״ח. נחשב בשני תרחישים:

• ללא שינוי במדד: כל הרווח ריאלי. המס: 25% מ-10,000 = 2,500 ש״ח. נטו ביד: 7,500 ש״ח.
• עם עליית מדד של 3% בתקופה: מחיר הקנייה המתואם הוא 103,000 ש״ח. הרווח הריאלי הוא 7,000 ש״ח. המס: 25% מ-7,000 = 1,750 ש״ח. נטו ביד: 8,250 ש״ח.

לפני שמסתכלים על הנטו כדאי לזכור שהמס אינו העלות היחידה: עמלת קנייה, עמלת מכירה ודמי ניהול בקרן מורידים גם הם את התשואה בפועל. על מבנה העלויות האלה הרחבנו במדריך איך להשקיע בשוק ההון: מושגי יסוד ועלויות. עמלות הקנייה והמכירה, אגב, נוספות בדרך כלל לעלות הנכס לצורך חישוב המס ולכן מקטינות את הרווח החייב.

טבלה: רווח הון, דיבידנד וריבית – לא אותו מיסוי

שלושת סוגי ההכנסה מתיק השקעות מתנהגים אחרת. הטבלה מסכמת את ההבדלים העיקריים. השיעורים הם המקובלים ליחיד תושב ישראל ועשויים להשתנות בחקיקה ולפי מצבו של המשקיע:

ההבדל שבין 15% נומינלי ל-25% ריאלי אינו טכני. בתקופה של אינפלציה גבוהה, 25% על רווח ריאלי יכול להיות נטו טוב יותר מ-15% על רווח נומינלי; בתקופה של אינפלציה אפסית התמונה מתהפכת. זה בדיוק אותו היגיון שחל בהשוואת ריבית נקובה מול ריבית אפקטיבית בהלוואות: השיעור הנקוב לא אומר כלום בלי בסיס החישוב שלו.

קיזוז הפסדים: הכלי שהכי מרבים לשכוח

הפסד הון שנוצר ממכירת נייר ערך בהפסד אינו נעלם. אפשר לקזז אותו מול רווחי הון, ובתנאים מסוימים גם מול הכנסות מדיבידנד ומריבית מניירות ערך. הכללים העיקריים:

1. באותה שנת מס: הפסד הון מקוזז קודם כל מול רווחי הון שנוצרו באותה שנה, בלי תלות בסוג הנייר.
2. העברה לשנים הבאות: יתרת הפסד שלא נוצלה ניתנת להעברה לשנות המס הבאות, ללא מגבלת זמן, אך בדרך כלל רק לקיזוז מול רווחי הון (ובמקרים מסוימים גם מול דיבידנד וריבית).
3. תנאי מקדים: כדי “לשמור” על ההפסד לשנים הבאות חובה לדווח עליו בדוח שנתי לרשות המסים בשנה שבה נוצר. הפסד שלא דווח בפועל נעלם מהתמונה.
4. הפסד על הנייר אינו הפסד: כמו ברווח, גם ההפסד מתגבש רק במכירה.

מכאן נובעת פרקטיקה מקובלת בסוף שנה: בדיקה אם יש בתיק פוזיציות בהפסד ששווה לממש כדי לקזז רווחים שמומשו, מתוך שיקול כולל ולא כדי “לחסוך מס” בלבד. ההחלטה צריכה להיות מושכלת מבחינה השקעתית, לא רק מיסויית.

ניכוי במקור על ידי הברוקר מול דיווח שנתי

ברוקרים ובנקים בישראל מתפקדים כגוף מנכה: הם מחשבים את המס על רווח שמומש בחשבון ומנכים אותו במקור, כולל קיזוז פנימי של הפסדים בתוך אותו חשבון ובאותה שנה. עבור משקיעים רבים זה מייתר הגשת דוח שנתי.

יש מצבים שבהם זה לא מספיק:

• כמה חשבונות אצל גופים שונים: רווח בחשבון אחד והפסד בחשבון אחר לא מתקזזים אוטומטית. הקיזוז נעשה רק מול רשות המסים, בדוח.
• חשבון אצל ברוקר זר: ברוקרים בחו״ל בדרך כלל אינם מנכים מס לישראל. האחריות לדווח ולשלם היא על המשקיע, לעיתים גם בדיווח מקדמות חצי-שנתי.
• החזר מס אפשרי: מי ששילם מס במקור על רווח, אך בסיכום השנה היה בהפסד נטו, עשוי להיות זכאי להחזר רק אם יגיש דוח.
• מס שנוכה בחו״ל: על דיבידנד ממניות אמריקאיות, למשל, מנוכה מס במקור בארה״ב. קיימים כללים למניעת כפל מס, אך מימושם לרוב דורש דיווח.

מה שכדאי לבדוק לפני סוף שנת מס

• האם יש הפסדים פתוחים משנים קודמות שדווחו וטרם נוצלו.
• האם רווחים והפסדים מפוזרים בין כמה חשבונות ודורשים קיזוז בדוח.
• האם קיבלתם אישור ניכוי מס במקור (טופס 867) מכל גוף שבו מתנהל חשבון.
• האם יש הכנסות ריבית שממוסות בשיעור שונה מ-25% ומשנות את התמונה הכוללת.
• האם מצב אישי מסוים (עולה חדש, תושב חוזר, פעילות בהיקף עסקי) משנה את חבות המס.

שאלות נפוצות

האם משלמים מס על רווח שלא מומש?

לא. רווח הון ממוסה רק במועד המכירה. תיק שעלה בערכו ולא נמכר אינו יוצר חבות מס, וזו אחת הסיבות שהחזקה לטווח ארוך דוחה את תשלום המס.

25% מחושבים על כל הרווח או רק על חלקו?

על הרווח הריאלי, כלומר הרווח הנומינלי בניכוי עליית המדד בתקופת ההחזקה (או שער המטבע, בנכסים הנקובים במטבע חוץ). בתקופות אינפלציה זה מקטין את המס בפועל.

אם הברוקר מנכה מס במקור, צריך להגיש דוח שנתי?

לא בהכרח. אם כל הפעילות מתנהלת בחשבון אחד בישראל והמס נוכה, לרוב אין חובה. אבל כדי לקזז הפסדים בין חשבונות או בין שנים, או לקבל החזר מס, יש להגיש דוח.

אפשר לקזז הפסד מהשקעה בבורסה מול הכנסה מעבודה?

בדרך כלל לא. הפסד הון מקוזז מול רווחי הון, ובתנאים מסוימים מול דיבידנד וריבית מניירות ערך, אך לא מול שכר עבודה. לכל מקרה פרטני כדאי ייעוץ מקצועי.

כמה זמן אפשר להעביר הפסד הון לשנים הבאות?

אין מגבלת זמן בחוק להעברת יתרת הפסד הון, בתנאי שההפסד דווח בדוח שנתי בשנה שבה נוצר. בלי הדיווח, הזכות לקזז אותו בעתיד למעשה אינה קיימת.

לסיכום

הכלל הבסיסי פשוט: 25% על רווח הון ריאלי ליחיד תושב ישראל, אירוע מס רק במכירה, והברוקר הישראלי מנכה בדרך כלל במקור. הפרטים הקטנים הם שמשנים את הנטו בפועל: בסיס החישוב (ריאלי מול נומינלי), הטיפול השונה בריבית, קיזוז הפסדים בין חשבונות ובין שנים, והדיווח שבלעדיו הזכות לקזז נשחקת. המאמר הוא מידע כללי ולא ייעוץ מס או המלצת השקעה; במצבים לא שגרתיים שווה בדיקה פרטנית מול יועץ מס או רואה חשבון.

נדב אורן

עורך פיננסים ושוק ההון, bigbitex

נדב אורן עורך את bigbitex. הוא עבד שנים בניתוח אשראי בבנק ואחר כך בליווי עסקים קטנים, ולמד שרוב ההחלטות הפיננסיות נופלות על פרטים קטנים: ריבית אפקטיבית מול נקובה, עמלה שלא שמו לב אליה, או סעיף בחוזה. הוא כותב בלי טיפים ל"התעשרות מהירה" ובלי המלצות השקעה.