ריבית דריבית: איך היא עובדת ולמה היא קריטית לחיסכון

פורסם 31 בAugust 2026

ריבית דריבית היא המצב שבו התשואה שנצברה מצטרפת לקרן ומתחילה בעצמה לייצר תשואה. במקום רווח קבוע על הסכום המקורי, הבסיס עצמו גדל בכל תקופה והצמיחה הופכת ממצטברת בקו ישר למואצת. בחיסכון לטווח ארוך זה הגורם המשמעותי ביותר: הפקדה של 500 ש״ח בחודש בתשואה שנתית של 6% מגיעה לכ-82 אלף ש״ח אחרי עשר שנים, ולכ-231 אלף ש״ח אחרי עשרים. ההבדל אינו בסכום המופקד אלא בזמן שניתן לו לעבוד.

מה זה ריבית דריבית, בשורה אחת

בריבית פשוטה, הריבית מחושבת תמיד על הקרן המקורית. בריבית דריבית, בתום כל תקופה הריבית נצמדת לקרן, והתקופה הבאה מחושבת על הסכום הגדול יותר. ההבדל נראה זניח בשנה הראשונה והופך דרמטי אחרי עשרים. מי שרוצה את ההגדרה הפורמלית ואת הגזירה המתמטית יכול למצוא אותה בערך על ריבית דריבית בוויקיפדיה, אבל לצורך קבלת החלטות מספיקות שתי נוסחאות.

כדאי לקרוא גם: השוואת הלוואות לעסק ולפרט: ריבית ועלות אמיתית · פק״ם מול תוכנית חיסכון: מה ההבדל ומה הריבית · חיסכון בבנק מול השקעה בבורסה: מה עדיף לכסף

הנוסחה, בשתי גרסאות

הפקדה חד-פעמית

שווי עתידי = קרן × (1 + ריבית לתקופה) בחזקת מספר התקופות. 10,000 ש״ח ב-6% לשנה במשך 20 שנה: 10,000 × 1.06^20, כלומר כ-32,000 ש״ח. לא הופקד שקל נוסף.

הפקדה חודשית קבועה

כאן הנוסחה: הפקדה × ((1 + r)^n − 1) ÷ r, כאשר r היא הריבית החודשית (תשואה שנתית חלקי 12) ו-n הוא מספר החודשים. ב-6% שנתי, r = 0.005. אין צורך לחשב ביד: כל גיליון אלקטרוני מכיל את הפונקציה FV, ומחשבוני ריבית דריבית חינמיים עושים זאת בשניות.

דוגמה מספרית: 500 ש״ח בחודש לאורך 20 שנה

הפקדה של 500 ש״ח בכל חודש, 240 חודשים, סך הפקדות 120,000 ש״ח:

• בתשואה שנתית של 6%: שווי משוער של כ-231,000 ש״ח, מתוכם כ-111,000 ש״ח תשואה.
• בתשואה שנתית של 8%: שווי משוער של כ-294,500 ש״ח, מתוכם כ-174,500 ש״ח תשואה.

שתי נקודות שכדאי לשים לב אליהן. ראשית, פער של שתי נקודות אחוז בתשואה הפך להפרש של יותר מ-63,000 ש״ח, פי כמה מההפקדה השנתית. שנית, הרווח עקף את סך ההפקדות. המספרים כאן להמחשת המנגנון בלבד: תשואה בשוק ההון אינה קבועה, היא משתנה משנה לשנה ויכולה להיות שלילית לתקופות ארוכות.

טבלת השוואה: אותה הפקדה, טווחי זמן שונים

הטבלה מראה את אותם 500 ש״ח בחודש לפי אורך התקופה. העמודה האחרונה היא החלק של התשואה מתוך הסכום הסופי, והיא זו שמסבירה את צורת העקומה.

ההפקדה החודשית זהה בכל השורות, אבל הסכום לא מוכפל פי שש בין 5 ל-30 שנה: הוא גדל בפקטור של כ-14 ב-6% וכ-20 ב-8%. העשור השלישי לבדו, בתרחיש של 6%, הוסיף כ-271,000 ש״ח, יותר מפי שלושה מהעשור הראשון, למרות שהופקד בו בדיוק אותו סכום.

למה כל ההתלקחות קורית בסוף

בתחילת הדרך הקרן קטנה, ולכן התשואה עליה קטנה בשקלים. הפקדה חודשית חדשה גדולה בהרבה מהתשואה החודשית, והחיסכון מרגיש כמו צנצנת. אחרי שנים, התשואה החודשית על הקרן עוברת את ההפקדה החודשית, ומאותה נקודה החיסכון מתחיל לצמוח בעיקר מעצמו. זו גם הסיבה ששנים אבודות בהתחלה הן היקרות ביותר, אף שהן נראות הזולות ביותר.

העלות של דחייה: אותה הפקדה, גיל התחלה שונה

הטבלה הבאה בודקת הפקדה של 500 ש״ח בחודש בתשואה של 6% עד גיל 65, לפי גיל ההתחלה:

בין גיל 25 לגיל 35 ההפרש בהפקדות הוא 60,000 ש״ח, וההפרש בשווי הסופי הוא כמעט חצי מיליון ש״ח. זה המקום היחיד בחיסכון שבו הזמן עצמו הוא נכס.

מה שוחק את הריבית דריבית בפועל

אותו מנגנון מצרפי עובד גם על העלויות, ולכן פרטים קטנים בדמי הניהול הופכים לסכומים גדולים. שלושה דברים ששווה לחשב לפני שמסתמכים על המספרים בטבלה:

1. דמי ניהול ועלויות מסחר: הפרש של 0.5% בדמי ניהול שנתיים נגרע מהתשואה בכל שנה ומצטבר בדיוק באותה חזקה. על 30 שנה הוא יכול לגרוע עשרות אלפי שקלים. פירוט של סוגי העלויות מופיע במדריך על איך להשקיע בשוק ההון: מושגי יסוד ועלויות.
2. מס: מס רווחי הון בישראל עומד על 25% על הרווח הריאלי, בכפוף לסוג המוצר ולפטורים קיימים. בחשבון השקעות רגיל המס מופחת בעת המכירה ומקטין את הסכום שבידיים.
3. אינפלציה: 500,000 ש״ח בעוד 30 שנה אינם 500,000 ש״ח של היום. תשואה של 6% נומינלית באינפלציה של 2.5% שווה כ-3.5% ריאלי, וההפרש בסכום הסופי משמעותי.

אותו מנגנון, בכיוון ההפוך

ריבית דריבית אינה טובה או רעה, היא רק מכפילה. באשראי היא עובדת נגד הלווה: יתרת מינוס או חוב בכרטיס אשראי שעליו נצברת ריבית חודשית גדל באותה חזקה. זו גם הסיבה שהפער בין ריבית נקובה לריבית אפקטיבית אינו עניין סמנטי: הריבית האפקטיבית היא בדיוק זו שמביאה בחשבון את תדירות החישוב. מי שבוחן הלוואה ימצא השוואה מעשית בכתבה על השוואת הלוואות לעסק ולפרט: ריבית ועלות אמיתית. במקרים לא מעטים, סילוק חוב בריבית דו-ספרתית הוא הצעד שמשפיע יותר מכל הפקדה לחיסכון.

שאלות נפוצות

מה ההבדל המעשי בין ריבית פשוטה לריבית דריבית?

בריבית פשוטה הריבית מחושבת תמיד על הקרן המקורית, ולכן הצמיחה קווית. בריבית דריבית הריבית מצטרפת לקרן, והבסיס גדל בכל תקופה. על טווח של שנה ההבדל קטן, ועל טווח של עשרות שנים הוא הופך לרוב הסכום הסופי.

האם 6%-8% היא הנחת תשואה סבירה?

זה טווח שנפוץ בהמחשות על בסיס תשואות היסטוריות של שוקי מניות רחבים לטווח ארוך, אבל הוא אינו הבטחה. התשואה בפועל אינה חלקה, יש שנים שליליות, והמספר שמתקבל תלוי בפיזור, בעלויות ובמשך ההחזקה. בתכנון שמרני כדאי לבדוק גם תרחיש של 4%.

כמה משנה תדירות החישוב?

חישוב חודשי לעומת שנתי מוסיף תוספת קטנה בלבד באותה ריבית נקובה, אך הפער מתרחב כשהריבית גבוהה. הגורם המשמעותי הוא מספר התקופות הכולל, כלומר הזמן, ולא תכיפות הזיכוי.

עדיף להפקיד סכום חד-פעמי או בהפקדות חודשיות?

מתמטית, כסף שנכנס מוקדם זוכה לעוד תקופות צמיחה, ולכן סכום חד-פעמי בתחילת התקופה יניב יותר מפריסה של אותו סכום. בפועל, לרוב האנשים אין סכום כזה, והפקדה חודשית אוטומטית היא המכשיר שמבטיח שההפקדה אכן תתבצע.

איך מכניסים דמי ניהול לחישוב?

הדרך הפשוטה היא להפחית אותם מהתשואה ולהציב את התוצאה בנוסחה: תשואה של 7% בדמי ניהול של 0.7% מחושבת כ-6.3%. כך נראה מיד כמה שוחקת עמלה שנראית קטנה על דף אחד.

לסיכום

ריבית דריבית אינה טריק אלא ארית מטיקה של זמן: כל תקופה נוספת מחשבת את התשואה על בסיס גדול יותר, ולכן העקומה מתלקחת דווקא בעשורים האחרונים. מי שמפקיד 500 ש״ח בחודש יראה בעשור הראשון בעיקר את הפקדותיו, ובעשור השלישי בעיקר את התשואה. שלושת המשתנים שבשליטה סבירה הם הזמן שבו מתחילים, סדירות ההפקדה והעלויות שמשלמים עליה. הטווח שנותר הוא המשתנה היחיד שאי אפשר להשיג בחזרה.

נדב אורן

עורך פיננסים ושוק ההון, bigbitex

נדב אורן עורך את bigbitex. הוא עבד שנים בניתוח אשראי בבנק ואחר כך בליווי עסקים קטנים, ולמד שרוב ההחלטות הפיננסיות נופלות על פרטים קטנים: ריבית אפקטיבית מול נקובה, עמלה שלא שמו לב אליה, או סעיף בחוזה. הוא כותב בלי טיפים ל"התעשרות מהירה" ובלי המלצות השקעה.