פורסם 28 בJune 2026
חיסכון לכל ילד היא תוכנית ממשלתית שבה המוסד לביטוח לאומי מפקיד כ-57 שקל בחודש לכל ילד שזכאי לקצבת ילדים, מהלידה ועד גיל 18. ההורים בוחרים אם הכסף יישב בתוכנית חיסכון בבנק או בקופת גמל להשקעה, ובאיזו רמת סיכון, וגם אם להכפיל את ההפקדה מתוך קצבת הילדים. את הכסף אפשר למשוך בגיל 18 בהסכמת ההורים, ומגיל 21 החוסך או החוסכת יכולים למשוך לבד. הבחירה המרכזית היא בין ודאות לבין פוטנציאל תשואה.
מה התוכנית עושה בפועל
התוכנית פועלת מאז 2017, והיא חלה על כל ילד שמשולמת בעבורו קצבת ילדים. ההפקדה אינה באה על חשבון הקצבה: זו תוספת שהמדינה מעבירה לחיסכון נפרד על שם הילד. הסכום החודשי מתעדכן מדי פעם, ולכן כדאי להתייחס ל-57 שקל כמספר מעוגל ולא כנתון קבוע. מי שרוצה לקרוא על הרקע החוקי ועל השינויים שנעשו בתוכנית לאורך השנים יכול למצוא סקירה בערך חיסכון לכל ילד בוויקיפדיה.
כדאי לקרוא גם: השוואת הלוואות לעסק ולפרט: ריבית ועלות אמיתית · קרן השתלמות כהשקעה: איך בוחרים מסלול ומתי מושכים · כרטיס אשראי בחו״ל: עמלות המרה וטיפים לחיסכון
ההצטברות עצמה פשוטה: 18 שנה של הפקדה חודשית קטנה מצטברות לסכום של כ-12 אלף שקל בלי תשואה בכלל. עם תשואה, הפער בין מסלול שמרני למסלול מנייתי יכול להגיע לאלפי שקלים, אבל גם לנוע בשנה מסוימת לכיוון השלילי.
הכפלת ההפקדה מתוך קצבת הילדים
אפשר להוסיף סכום זהה, כ-57 שקל נוספים בחודש, שינוכה מקצבת הילדים השוטפת. כלומר ההפקדה החודשית הופכת לכ-114 שקל, אבל הכסף הפנוי בחשבון ההורים קטן בהתאם. זו החלטה תזרימית ולא החלטה השקעתית: היא נכונה למי שהקצבה אינה חלק הכרחי מהתקציב החודשי, ופחות נכונה למשפחה שמשתמשת בכסף הזה או שנושאת חוב יוקר בריבית גבוהה. בהחלטה כזו, סילוק אוברדראפט או הלוואה בריבית דו-ספרתית כמעט תמיד מניב “תשואה” ודאית גבוהה יותר מכל מסלול חיסכון.
בנק או קופת גמל להשקעה: ההבדל האמיתי
שני הערוצים נראים דומים בטופס, אבל הם מכשירים שונים לגמרי:
- תוכנית חיסכון בבנק: הכסף נושא ריבית שנקבעת מראש, בקבועה, משתנה או צמודת מדד. אין תנודתיות, וגם אין אפשרות להפסיד את הקרן. התשואה תלויה בסביבת הריבית ביום פתיחת התוכנית.
- קופת גמל להשקעה: הכסף מנוהל בשוק ההון לפי מסלול שנבחר, ונצבר בו ערך שמשתנה יום-יום. בטווח של 18 שנה זהו מכשיר עם פוטנציאל תשואה גבוה יותר, ועם ירידות בדרך.
מי שהמונחים האלה חדשים עבורו ימצא הסבר מסודר על תשואה, תנודתיות ועלויות במדריך איך להשקיע בשוק ההון: מושגי יסוד ועלויות, והוא רלוונטי כאן גם אם מדובר בסכומים קטנים.
השוואת מסלולי ברירת המחדל
הטבלה מציגה את סוגי המסלולים הנפוצים בתוכנית. הטווחים הם ממוצעים שנתיים משוערים לאורך שנים, לפני דמי ניהול, והם משתנים בין גוף לגוף ובין תקופה לתקופה. תשואת עבר אינה הבטחה לעתיד.
| מסלול | אופי ההשקעה | טווח תשואה שנתי משוער | רמת סיכון |
|---|---|---|---|
| תוכנית חיסכון בבנק | ריבית קבועה, משתנה או צמודה | כ-2%-4.5% נומינלי, תלוי בריבית במשק | נמוכה מאוד |
| קופת גמל – סיכון מועט | רוב אג”ח, חשיפה מנייתית קטנה | כ-3%-5% | נמוכה |
| קופת גמל – סיכון בינוני | תמהיל אג”ח ומניות | כ-5%-7% | בינונית |
| קופת גמל – סיכון מוגבר | חשיפה מנייתית גבוהה | כ-6%-9%, עם ירידות חדות בדרך | גבוהה |
| קופת גמל – מסלול הלכה | השקעה לפי כללי הלכה | כ-4%-7% | בינונית |
מי שלא בוחר כלל משויך לברירת מחדל שנקבעה מראש, בדרך כלל קופת גמל להשקעה במסלול עם רמת סיכון נמוכה עד בינונית. אפשר לבדוק לאיזה גוף ולאיזה מסלול שויך הילד באתר ביטוח לאומי או באזור האישי של הגוף המנהל, ולשנות בכל עת.
איך בוחרים מסלול
אופק הזמן
לילד בן שנה יש 17 שנה עד נקודת המשיכה הראשונה, ולמעשה 20 שנה אם הכסף נשאר עד גיל 21. אופק כזה מצמצם את משמעות התנודתיות: מסלול מנייתי שירד ב-20% בשנה אחת מספיק זמן כדי להתאושש. לילד בן 15 התמונה שונה, ומסלול שמרני יותר מגן על סכום שעשוי להיות מבוקש בטווח קצר.
סיבולת התנודתיות של ההורים
החלק המעשי שפחות מדברים עליו: הורה שבודק יתרה בכל חודש ונלחץ מירידה עלול לעבור למסלול שמרני בדיוק אחרי הנפילה, וכך לקבע את ההפסד. מסלול שמחזיקים בו בעקביות עדיף על מסלול “אופטימלי” שמחליפים בכל סערה.
זכות השינוי
אפשר לעבור בין גוף לגוף ובין מסלול למסלול, בלי עלות ובלי הגבלת מספר הפעמים. מעבר בין קופות גמל אינו אירוע מס, ולכן אין מחיר נסתר לתיקון בחירה שהתברר שאינה מתאימה.
דמי ניהול: מי משלם ומתי
אחד היתרונות הבולטים של התוכנית הוא שהמדינה נושאת בדמי הניהול בשנות החיסכון הראשונות, לפי ההסדר שנקבע מול הגופים המנהלים, כך שההפקדה נכנסת כמעט במלואה לחיסכון. ההגנה הזאת אינה נצחית: בשלב מסוים, סביב גיל 21, העלות עוברת לחוסך. זו נקודה שכדאי לסמן ביומן, כי קופת גמל להשקעה “רגילה” גובה בדרך כלל אחוזים מהצבירה ומההפקדה, ובסכומים קטנים זה נגיסה משמעותית.
מתי אפשר למשוך את הכסף
- לפני גיל 18: אין משיכה, למעט מצבים חריגים שמוגדרים בכללי התוכנית, כמו מחלה קשה.
- בגיל 18: אפשר למשוך, אבל נדרשת הסכמה של הורה או אפוטרופוס לצד הסכמת החוסך. במועד הזה מתווסף גם מענק מדינה בסך של כ-500 שקל.
- מגיל 21: החוסך או החוסכת מושכים באופן עצמאי, בלי אישור הורים. מי שהשאיר את הכסף עד הגיל הזה זכאי בדרך כלל למענק נוסף בסך דומה.
היבט המיסוי חשוב לא פחות: משיכה בגיל צעיר מגיל 21 חייבת במס רווחי הון על הרווח הריאלי, בשיעור הנהוג כיום של 25%, בעוד שהמתנה עד גיל 21 מזכה בפטור לפי כללי התוכנית. בפועל, שלוש שנות המתנה בין 18 ל-21 מוסיפות שני מענקים, פטור ממס והמשך תשואה. זה אחד המקומות הנדירים שבהם “לא לעשות כלום” הוא המהלך המשתלם.
טעויות שחוזרות על עצמן
- לא לבדוק בכלל לאן שויך הכסף, ולגלות בגיל 17 שהוא ישב שנים במסלול שלא מתאים לאופק.
- לבחור מסלול מנייתי ואז לעבור לבנק אחרי ירידה חדה.
- להכפיל את ההפקדה מתוך הקצבה בזמן שקיים חוב בריבית גבוהה בבית.
- להתייחס לחיסכון כאל כל התוכנית הפיננסית לילד. מדובר בסכום צנוע, לא בתוכנית לדירה.
- לשכוח לעדכן את מצב החיסכון לפני יום ההולדת ה-18, כשההחלטה הופכת רלוונטית.
שאלות נפוצות
האם ההפקדה באה על חשבון קצבת הילדים?
ההפקדה הבסיסית של כ-57 שקל היא תוספת מהמדינה ואינה מנוכה מהקצבה. רק אם בוחרים להכפיל את ההפקדה, הסכום הנוסף מנוכה מקצבת הילדים השוטפת.
מה קורה אם לא בחרנו מסלול?
הכסף משויך אוטומטית לגוף ולמסלול ברירת מחדל, בדרך כלל בסיכון נמוך עד בינוני. אפשר לבדוק את השיוך ולשנות אותו בכל שלב, בלי תשלום.
אפשר לעבור ממסלול בבנק לקופת גמל להשקעה?
כן, ואפשר גם בכיוון ההפוך. המעבר נעשה דרך טופס מול הגוף הנבחר או דרך ביטוח לאומי, ואין הגבלה על מספר השינויים.
האם הילד חייב למשוך את הכסף בגיל 18?
לא. אין חובת משיכה. הכסף ממשיך להיות מושקע, וההמתנה עד גיל 21 מוסיפה מענק ופטור ממס רווחי הון על הרווח.
מה קורה לכסף אם ההורים נפרדו?
החיסכון רשום על שם הילד ואינו חלק מחלוקת הרכוש. למשיכה בגיל 18 נדרשת הסכמת הורה או אפוטרופוס, ולכן במצבי סכסוך כדאי להסדיר את העניין מראש.
לסיכום
בחיסכון לכל ילד ההחלטות המשמעותיות הן שלוש: אם להכפיל את ההפקדה, באיזה מסלול לשבת לאורך זמן, ומתי למשוך. אופק של כמעט שני עשורים מצדיק בדרך כלל מסלול עם חשיפה מנייתית, אבל רק אם אפשר להחזיק בו גם בשנה גרועה. ואם יש נקודה אחת ששווה לזכור, זו החשיבות של ההמתנה מגיל 18 לגיל 21, שבה המענקים ופטור המס עושים את העבודה בלי שום מהלך אקטיבי.
עורך פיננסים ושוק ההון, bigbitex
נדב אורן עורך את bigbitex. הוא עבד שנים בניתוח אשראי בבנק ואחר כך בליווי עסקים קטנים, ולמד שרוב ההחלטות הפיננסיות נופלות על פרטים קטנים: ריבית אפקטיבית מול נקובה, עמלה שלא שמו לב אליה, או סעיף בחוזה. הוא כותב בלי טיפים ל"התעשרות מהירה" ובלי המלצות השקעה.
